The story
שלום לכם, אני אבשה, ואני מזמין אתכם לעצור לרגע, לנשום עמוק את האוויר הירושלמי הצלול, ולהביט מעלה. אנחנו עומדים כאן, בלב העיר העתיקה, על רחבת הר הבית, מול המבנה שנדמה כאילו נלקח מתוך חלום – כיפת הסלע. שימו לב איך קרני השמש משתקפות בכיפה המוזהבת, מאירות את העיר כולה בברק שאין שני לו בעולם.
המבנה הזה שאתם רואים לפניכם הוא לא רק סמלה של ירושלים, הוא אחד המבנים העתיקים והיפים ביותר בעולם האסלאם. הוא הוקם בשנת שש מאות תשעים ואחת על ידי הח'ליף עבד אל-מלכ מבית אומיה. אבל בניגוד למה שרבים חושבים, זהו אינו מסגד.
זהו "משהד", מבנה הנצחה שנבנה מעל הנקודה הקדושה והטעונה ביותר בהר. הביטו בבסיס המבנה. הוא בנוי כמתומן מושלם, צורה שמסמלת את המעבר בין הריבוע הארצי לכיפה השמיימית.
אריחי הקרמיקה הכחולים והמרהיבים שמכסים את הקירות נוספו רק מאוחר יותר, במאה השש-עשרה, על ידי סולימאן המפואר. אם תתקרבו מעט, תוכלו לראות את פסוקי הקוראן שנכתבו בקליגרפיה ערבית עדינה, המשתלבים בפסיפסים של צמחים וכתרים. אבל הסוד האמיתי של המקום הזה נמצא עמוק בפנים, מתחת לכיפה.
שם שוכנת "אבן השתייה". על פי המסורת היהודית, זוהי האבן שממנה הושתת העולם, המקום בו עמד קודש הקודשים בבית המקדש, והמקום בו כמעט והתרחשה עקידת יצחק. עבור המוסלמים, זהו הסלע ממנו עלה הנביא מוחמד לשמיים במסעו הלילי המופלא.
כשעומדים כאן, קל להבין מדוע כל כך הרבה דורות של מאמינים ראו בנקודה הזו את מרכז היקום. תארו לעצמכם את הבנאים הביזנטים, האומנים המוסלמים והצלבנים שחלפו כאן לאורך המאות. כל אחד מהם הותיר חותם, כל אחד מהם ניסה לתפוס משהו מהקדושה הממלאת את המרחב הזה.
האגדה מספרת שפעם הכיפה הייתה עשויה מזהב טהור שהמיסו ממטבעות זהב, אך היום היא מצופה אלומיניום מוזהב ששומר על המראה המלכותי שלה. בעודכם ממשיכים להקיף את המבנה, שימו לב לקשתות העומדות מסביב לרחבה, המכונות "מאזין" – המאזניים. המסורת המקומית מספרת שביום הדין ייתלו עליהן המאזניים שישקלו את מעשי בני האדם.
זהו מקום שבו ההיסטוריה, האמונה והיופי האדריכלי מתמזגים ליצירה אחת בלתי נשכחת. אני מזמין אתכם להמשיך ללכת לאט על אבני הריצוף העתיקות, להקשיב לרוח המנשבת בין העמודים, ולתת לשקט ולעוצמה של המקום הזה לחלחל פנימה. כיפת הסלע היא לא רק מבנה של אבן וזהב, היא הלב הפועם של ירושלים, עדות חיה לחיפוש האנושי אחרי הנצגב.