The story
שלום לכם, אני אבשה, ואני מזמין אתכם לעצור לרגע, להרים את הראש ולהתבונן באחד המבנים המרתקים, המרהיבים והשנויים במחלוקת ביותר שנבנו אי פעם על ידי יד אדם. אנחנו ניצבים בלב ברצלונה, מול הסגרדה פמיליה – הלב הפועם של קטלוניה והיצירה הבלתי גמורה של הגאון אנטוני גאודי. תסתכלו על המגדלים שנוסקים אל השמים.
מה שאתם רואים מולכם אינו רק כנסייה, אלא חלום שמתגשם בתוך אבן כבר למעלה ממאה וארבעים שנה. גאודי, האדריכל שהפך את ברצלונה למוזיאון פתוח, קיבל לידיו את הפרויקט הזה בשנת 1883. הוא החליט לנטוש את הקווים הישרים והנוקשים של האדריכלות המסורתית לטובת משהו חי, אורגני ונושם.
כשאנשים שאלו אותו למה הבנייה נמשכת כל כך הרבה זמן, הוא נהג להשיב בחיוך: הלקוח שלי לא ממהר. והוא התכוון, כמובן, לאלוהים. בואו נתבונן בחזית המזרחית, חזית המולד.
זו החזית היחידה שגאודי ראה מושלמת בחייו. שימו לב לפרטים – זה נראה כאילו האבן נמסה או צמחה מתוך האדמה כמו עץ ענק. היא עמוסה בחיות, בצמחים וברגעים מהתנ"ך, הכל בערבוביה של פראות וקדושה.
לעומת זאת, אם תקיפו את המבנה לחזית הייסורים, תראו משהו אחר לגמרי. הקווים שם חדים, זוויתיים וקפואים, שנועדו להעביר את הסבל של ישו. זה הניגוד המדהים של ברצלונה – שילוב בין מסורת עתיקה למודרניזם נועז שלא מפחד להפתיע.
עכשיו, דמיינו שאתם פוסעים פנימה. בפנים, אתם לא נמצאים בקתדרלה חשוכה ומאיימת. אתם נמצאים בתוך יער קסום.
העמודים העצומים מתפצלים למעלה כמו ענפי עצים שתומכים בתקרה הגבוהה. אבל הסיפור האמיתי הוא האור. גאודי תכנן את חלונות הוויטראז' כך שבשעות הבוקר הכנסייה נשטפת בכחולים וירוקים קרירים, ובשעות אחר הצהריים היא בוערת בכתום ואדום של שקיעה קטלאנית חמה.
הוא רצה שנרגיש בתוך הטבע, כי מבחינתו, הטבע הוא היצירה המושלמת של הבורא. החיים של גאודי היו שזורים בכל אבן כאן. בשנותיו האחרונות הוא הפך לנזיר בנשמתו, גר בתוך אתר הבנייה והקדיש כל רגע ליצירה.
ביוני 1926, כשיצא להליכה יומית, הוא נדרס על ידי חשמלית. בגלל לבושו הפשוט והמרופט, איש לא זיהה את האדריכל המפורסם והוא נחשב לקבצן. רק לאחר מותו בבית החולים התבררה הטרגדיה.
גאודי קבור כאן, בקריפטה של הכנסייה, ממש מתחת לרגלינו, ממשיך להשגיח על הפועלים שעדיין בונים את חזונו. הסגרדה פמיליה צפויה להסתיים בעשור הקרוב, אבל עבור תושבי העיר, הקסם הוא דווקא בשינוי המתמיד. בכל פעם שתחזרו לכאן, המבנה ייראה לכם קצת אחרת.
אז קחו נשימה עמוקה, תנו לעיניים לטייל בין הצריחים, והקשיבו לסיפור שהאבן הזו מספרת לכם כבר יותר ממאה שנה. אני אבשה, והיה לי לעונג ללוות אתכם בסיור הקצר הזה בברצלונה. המשך טיול נעים.